×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא שבת כ׳.גמרא
;?!
אָ
וּבַגְּבוּלִין – כְּדֵי שֶׁתֶּאֱחוֹז הָאוּר בְּרוּבּוֹ. ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אבְּפֶחָמִין כׇּל שֶׁהוּא.: גמ׳גְּמָרָא: וְכַמָּה? א״ראָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַב: בכְּדֵי שֶׁיִּצּוֹלוּ מבעו״ימִבְּעוֹד יוֹם כְּמַאֲכָל בֶּן דְּרוֹסַאי. אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַב אַסִּי א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גכׇּל שֶׁהוּא כְּמַאֲכָל בֶּן דְּרוֹסַאי אֵין בּוֹ מִשּׁוּם בִּישּׁוּלֵי גוֹיִם1. תַּנְיָא: ״חֲנַנְיָא אוֹמֵר: כׇּל שֶׁהוּא כְּמַאֲכָל בֶּן דְּרוֹסַאי – מוּתָּר לְהַשְׁהוֹתוֹ ע״געַל גַּבֵּי כִּירָה ואע״פוְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין גְּרוּפָה וּקְטוּמָה.⁠״: ״אֵין נוֹתְנִין אֶת הַפַּת כּוּ׳⁠ ⁠⁠״: – אִיבַּעְיָא לְהוּ: תַּחְתּוֹן הַאיְךְ דְּגַבֵּי תַנּוּר, אוֹ דִילְמָא תַּחְתּוֹן הַאיְךְ דְּגַבֵּי הָאוּר? ת״שתָּא שְׁמַע: ״ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר דכְּדֵי שֶׁיִּקְרְמוּ פָּנֶיהָ הַמְדוּבָּקִין בַּתַּנּוּר.⁠״: ה״מְשַׁלְשְׁלִין אֶת הַפֶּסַח״:מ״טמַאי טַעְמָא? מִשּׁוּם דִּבְנֵי חֲבוּרָה זְרִיזִין הֵן. הָא לָאו הָכִי לָא!? וְהָאָמַר מָר: גַּדְיָא בֵּין שְׁרִיק בֵּין לָא שְׁרִיק – שַׁפִּיר דָּמֵי!? הָתָם מִינְּתַח, והָכָא לָא מִינְּתַח.: ז״וּמַאֲחִיזִין אֶת הָאוּר וְכוּ׳⁠ ⁠⁠״: – מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב הוּנָא: ״לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם״ (שמות ל״ה:ג׳) – בְּכׇל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם אִי אַתָּה מַבְעִיר, אֲבָל אַתָּה מַבְעִיר בִּמְדוּרַת בֵּית הַמּוֹקֵד. מַתְקִיף לַהּ רַב חִסְדָּא: אִי הָכִי, אֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת נָמֵי? אֶלָּא אָמַר רַב חִסְדָּא, קְרָא כִּי אֲתָא לְמִשְׁרֵי אֵבָרִים וּפְדָרִים הוּא דַּאֲתָא – וְכֹהֲנִים זְרִיזִין הֵן.: ״וּבַגְּבוּלִין כְּדֵי שֶׁתֶּאֱחוֹז כּוּ׳⁠ ⁠⁠״: – מַאי רוּבָּן? אָמַר רַב: רוֹב כׇּל אֶחָד וְאֶחָד. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: ״הָבֵא עֵצִים וְנַנִּיחַ תַּחְתֵּיהֶן״. תָּנֵי2 רַב חִיָּיא לְסַיּוֹעֵיהּ לִשְׁמוּאֵל: ח״כְּדֵי שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת עוֹלָה מֵאֵילֶיהָ וְלֹא שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת עוֹלָה ע״יעַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר.⁠״ עֵץ יְחִידִי? רַב אָמַר: רוֹב עׇבְיוֹ. וְאָמְרִי לַהּ: בְּרוֹב הֶיקֵּפוֹ. אָמַר רַב פָּפָּא: הִלְכָּךְ טבָּעֵינַן רוֹב עׇבְיוֹ וּבָעֵינַן רוֹב הֶיקֵּפוֹ. כְּתַנָּאֵי: ר׳רַבִּי חִיָּיא אָמַר: כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁחֵת הָעֵץ מִמְּלֶאכֶת הָאוּמָּן; רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁתֹּאחַז הָאֵשׁ מִשְּׁנֵי צְדָדִין. ואע״פוְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר: ״אֵת שְׁנֵי קְצוֹתָיו אָכְלָה הָאֵשׁ וְתוֹכוֹ נָחָר הֲיִצְלַח לִמְלָאכָה״ (יחזקאל ט״ו:ד׳).: ״וְהָאָח לְפָנָיו מְבֹעָרֶת״ (ירמיהו ל״ו:כ״ב) – מַאי אָח? אָמַר רַב: אַחְווֹנָא; וּשְׁמוּאֵל אָמַר: עֵצִים שֶׁנִּדְלְקוּ בְּאַחְווֹנָא. הַהוּא דַּאֲמַר לְהוּ: מַאן בָּעֵי אַחְווֹנָא? אִשְׁתְּכַח עֲרַבְתָּא. א״ראָמַר רַב הוּנָא: קָנִים – אֵין צְרִיכִין רוֹב; אֲגָדָן – צְרִיכִין רוֹב. גַּרְעִינִין – אֵין צְרִיכִין רוֹב; נְתָנָן בְּחוֹתָלוֹת – צְרִיכִין רוֹב. מַתְקִיף לַהּ רַב חִסְדָּא: אַדְּרַבָּה, אִיפְּכָא מִסְתַּבְּרָא, קָנִים – מִבַּדְּרָן, אֲגָדָן – לָא מִבַּדְּרָן. גַּרְעִינִין – מִבַּדְּרָן, נְתָנָן בְּחוֹתָלוֹת – לָא מִבַּדְּרָן. אִיתְּמַר נָמֵי:מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
{ספר הנר}
כמאכל בן דרוסאי, פיר׳ היה דרכו של בן דרוסאי בצלייתו לשום דבר או בשולו לצלות או לבשל שליש הצלייה או הבישול.

[דף יט:]
חררה, פיר׳ עוגת רצפיםא תרגום חררה.

רשצז״ל: יקרמו, כמו קרום.
(ו)⁠התחתון,⁠ב מפרש בגמרא.

[דף כ.]
{ספר הנר}
איבעיג להו תחתון [האיך דלהדי תנור, א״ד תחתון האיך] דלהדיד גחלים.⁠ה תא שמע דתניאו ר׳ אלעזרז אומ׳ כדי שיקרמו פניה המדובקין בתנור.
לישנא אחרינא (הם) [הא] נמי גמר⁠[א] איבעי להו ר׳ אלעזר ארישא קאיי ולקולא או דילמ׳ אסופה קאיי ולחומרא.⁠ח פיר׳ט שמעינן מיניה (מר) [מד]⁠בעי על (דברו) [דברי] ר׳ אלעזר (שמו) [שמ׳עינן]⁠י הילכ׳ כר׳ אלעזר.
ותוב לישנא אחרינא האי דאמ׳ ר׳ אלעזר כדי שיקרום התחתון שלה, אמור ארישא, אעני [=כלומר] ואין נותנין את הפת לתנור, וקולאכ קאיי כי משעה שידבק בתנור יקרם שהוא עם קיר התנור קודם הך שכנגד האור. או דילמא אסופה קאיי חררה שעל גבי הגחלים, ולחומרא כי לא יקרם תחתית החררה עד שיאפה העליון שלה מה⁠[ו].⁠ל ופשטינן דתניא ר׳ אלעזר אומ׳ כדי שיקרמו פניה המדובקין בתנור, ושמ׳ מינ׳ ארישא (אף) על הפת ולקולא שמ׳ מינ׳.

רחז״ל: צליית בשר בצל וביצה, אסיקנא כמאכל בן דרוסאי. וכל שהוא כמאכל בן דרוסאי מותר לשהותו על גבי כירה אע״פ שאינה גרופה ולא קטופה.⁠מ
תחתון של פת, אוקימנה קרימת פנים המדובקין בתנור. וכיון שקרמו /פניה מותר לשהותה, והכין מפרשא בפירקין דקמאנ דכירה.⁠ס

רשצז״ל: בן דרוסאי, ליסטים היה ומבשל בישולו שליש ודורס ואוכל.

מתני׳ הנר משלשלין (אמ׳) [את]ע (משלשלין) הפסח וכו׳, כדכ׳פ וקחו לכם צאן, וכתי׳צ שה תמים זכר בן שנה וג׳. ידלו (חדא) [הדא] אל צאן אל מסמי [=תולין את הצאן הזה הנקרא] פסח בלילי ט״ו בניסן שחל להיות בשבת עם חשיכה. ואע״ג דמצותו להאכיל מתחלת הלילה עד חצות בלבד, לא חיישי׳ משום חיתוי גחלים משום דבני חבורה זריזין הן ולא מחתו בגחלים דמזהרי להדדי ומדכרי מקצת למקצת.

ומחיזיןק את האור במדורת בית המוקד, רשצז״ל: פיר׳ מחזין את האור, מעט [מעט]⁠ר בעצים של מדורת בית המוקד שהיתה בעזרה והיא מתבערת והולכת משתחשך ולא חישינן שיהואש הכהנים צריכין להבע⁠[י]⁠רהת משתחשך (כדמסכת) [כדמפרש]⁠א בגמרא.
בית המוקד, לשכה גדולה שהכהנים מתחממין שם במדורת אש הניסקת בה תמיד מפני שמהלכין יחפין על רצפת השיש שבעזרה.

{ספר הנר}
ובגבולין כדי (שיצאת) [שיצית]ב האור ברובן,⁠ג כלומ׳ חוץ לבית המקדש צריך להבעיר אדם מדורתו מבעוד יום כדי שתאחוז האור ברובן.
מאי רובן אמ׳ רב רוב כל אחד ואחד, פיר׳ כל עץ ועץ ולא תימר כיון דאחזה ברוב מניין העצים.
ושמואל אמ/׳ כדי שלא יאמרו הבא (עץ) [עצים]ד ונניח תחתיהן, פיר׳ כדי שלא יהיו צריכין לומ׳ הבא (עץ) [עצים] דקין ונניח תחתיהן להבעיר את (אילן) [אילו].
עץ יחידי, יע׳ (כשכה) [כשבה] גליטה [=כלומר עץה עבה].
(ד״א) ברוב עביו, פיר׳ (שיפע) [שיבער]⁠ו האור [ברוב] עביו מתוכו.
רוב הקיפו, פיר׳ שתאחוז האש ברוב הקיפו מבחוץ.
חולתות,⁠ז פיר׳ כלים שעושין מלולבין מתל קפאף (ואש/כההא) [ואשבההא] [=כגון קופות וכיוצא בהן].
מתקיףח ר׳ חסדא אידרבה איפכה מסתברא, פיר׳ כי היכיט דקנים כיי לא אגידי מבדרי וכי אגידי לא מבדרי.
מהדורת הרב שניאור אידנסון, ירושלים תש"ע, באדיבות המהדיר (כל הזכויות שמורות)
הערות
א מ״א י״ט ו׳
ב כד׳
ג לפנינו, איבעיא
ד לפנינו, דגבי
ה לפנינו, האור
ו כ״ה בד״ס. ולפנינו ליתא
ז כ״ה בד״ס אות ז׳. ולפנינו, אליעזר
ח לא מצאתי גרסא זו או הבא אחריו, ולהפך מוכח בראשונים שדנו בזה שלא גרסו כן וצ״ע
ט מיותר. א״נ חסר פירושו
י יתכן דצ״ל, ש״מ
כ נדצ״ל, ולקולא
ל תמוה דכיון שמונח על הגחלים עצמם בודאי שתחתיתו נקרם תחלה
מ נדצ״ל, קטומה. וכד׳
נ בד׳, דלקמן
ס לז:
ע כלפנינו
פ שמות י״ב כ״א
צ שמות י״ב ה׳
ק כ״ה בד״ס. ולפנינו, ומאחיזין
ר כד׳
ש בד׳, שמא יהו
ת כד׳
א כד׳
ב כד״ס. ולפנינו, שתאחז
ג לפנינו במשנה, ברובו. אך בגמ׳ ככאן
ד כלפנינו
ה חתיכת עץ.
ו א״נ צ״ל, שיכנס
ז לפנינו, חותלות
ח לפנינו מוסיף, לה
ט לכאורה צ״ל, היכא
י לכאורה מיותר
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×